#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עה. 1 כיצד מנגב את הגת שדינה בניגוב?	"ברטיבתא - נותן אפר לפני המים, ביבשתא - נותן מים לפני האפר.<p dir=""rtl"">בסורא מתנו: רב אמר תרתי תלת ושמואל אמר תלת ארבעה, בפומפדיתא מתנו: בי רב אמרו ג' ד' ושמואל אמר ד' ה', ולא פליגי מר חשיב מיא בתראי ומר לא חשיב.</p><p dir=""rtl"">(רש&quot;י בשם רבו פי' לסורא נחלקו רב ושמואל אם נותן פעם אחת אפר או פעמים ולפומפדיתא לא פליגי רב ושמואל שלשניהם נותן פעמיים, בשם אביו פי' וכן נקט לעיקר שסורא ופמופדיתא לא פליגי אבל רב ושמואל פליגי ביבש דלרב די לו באפר פעם אחת ולשמואל צריך פעמים, ורטוב לכו&quot;ע צריך פעמיים, ע&quot;ע פי' ר&quot;י בתוס' לסורא ביבש מים ועפר וברטוב פעמים עפר ושמואל מוסיף מים בסוף ולפומפדיתא בלח וביבש פעמים עפר אלא שבלח לא צריך מים קודם ושמואל הוסיף מים בסוף, ובין לפומפדיתא בין לסורא רב ושמאול לא חלקו.)</p>"	עבודה זרה עה.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עה. 2 הדפין והעדשין והלולבין, עקלין של נצרין ושל בצבוץ, של שיפה ושל גמי של גוים כיצד מכשירן?	"הדפין והעדשין והלולבין - מדיחן <p dir=""rtl"">העקלין, של נצרין ושל בצבוץ - מנגבן, ושל שיפה ושל גמי - מישנן י&quot;ב חדש ורשב&quot;ג אומר מניחן מגת לגת ומבד לבד, איכא ביניהו חורפי ואפלי. ר' יוסי אומר הרוצה לטהרן מיד מגעילן ברותחין או חולטן במי זיתים, רשב&quot;ג משום ר' יוסי אומר מניחן תחת צינור שמימיו מקלחין או במעין שמימיו רודפין למשך עונה {היינו, בתקופת ניסן ותשרי או יום או לילה, בתקופת תמוז וטבת חצי יום וחצי לילה, וכן אמרו עונה גבי נדה}.</p><p dir=""rtl"">(רש&quot;י פי' עדשים גת, ופליג על מה שאמרו במשנה דבעי ניגוב וכו' ועל בריתא זו סמכינן, אבל תוס' נדה ביארו עדשים בענין אחר ע&quot;ש.)</p>"	עבודה זרה עה.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עה. 3 רווקי (משמרת שנותנים בו שמרים להוציא יינן) של גוים של שערות ושל כיתנא כיצד הכשרם?	של שערות - מדיחן, של כיתנא - מישנם, אם יש שם קשרים מתיר אותם.	עבודה זרה עה.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עה. 4 דקולי ולחלאתא (סלים ומסננת) של גוים כיצד מכשירם (בדצורי, צבתא וכיתנא)?	אם חיטי בחבלי דצורי - מדיחן, דצבתא (מין גמי) - מנגבן, דכיתנא - מישנן, ואי אית בהו קיטרי שרי להו.	עבודה זרה עה.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עה: 2 עם הארץ שהושיט ידו לגת ונגע באשכולות, האם כל הגת נטמאת או רק מה שסביביות האשכול וכיצד הלכה?	"רבי ורבי חייא, חד אמר אשכול וכל סביבותיו טמאין וכל הגת כולה טהורה, ואינו דומה לשרץ הנמצא ברחים ויש משקין שהכל נטמא, דהתם לא מפסיק מידי אבל כאן האשכולות מפסיקים, וחד אמר כל הגת כולה נמי טמאה.<p dir=""rtl"">רבנן הורו לר' ירמיה וי&quot;א לבנו כדברי המטהר את שאר הגת.</p>"	עבודה זרה עה:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עה: 3 אלו כלים חדשים הניקחים מהגוי צריכים טבילה וכיצד טבילתם ומנין?	"כתיב &quot;כל דבר אשר יבא באש תעבירו באש וטהר&quot; להוסיף לו עוד טהרה, רק כלי סעודה האמורים בפרשה צריכים טבילה ואפ' חדשים, שהרי ישנים שליבנם הם כחדשים ובכל זאת הצריכה התורה טבילה.<p dir=""rtl"">&quot;אך במי נדה יתחטא&quot; אין לומר במי נדה ממש דכתיב 'אך' חלך, אלא במים הראוים לטבילת נדה היינו מ' סאה, ומה דכתיב 'וטהר' לא ללמדנו דדי בכל שהוא, אלא שאינו צריך הערב שמש.</p><p dir=""rtl"">ודקוא כלי מתכות האומורים בפרשה, כלי זכוכית כיון שנשתברו יש להם תקנה דינם (מדרבנן) ככלי מתכות.</p>"	עבודה זרה עה:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עה: 4 השואל או ממשכן כלי מהגוי האם צריך טבילה?	"<p dir=""rtl"">לא אסרו אלא כמעשה שהיה במדין אבל שאולים אין צריכים טבילה (השואל מישראל שלקח מהגוי כתבו תוס' שחייב טבילה כיון שבא לידי טבילה ביד הישראל הראשון).</p><p dir=""rtl"">משכן לו גוי כלי - אמר מר בר רב אשי אבא משכן ליה עובד כוכבים כסא דכספא ואטבליה ואישתי ביה ולא ידענא אי משום דקסבר משכנתא כזביני דמיא אי משום דחזי לעובד כוכבים דדעתיה לשקועיה. </p><br />"	עבודה זרה עה:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עה: 5 כלי מתכות, זכוכית וקוניא הלקוחים מהגוי האם צריכים טבילה?	"עיקר הדין נאמר בכלי מתכות האמורות בפרשה, כלי זכוכית כיון שאם נשברו יש להם תקנה דינם (מדרבנן) ככלי מתכות.<p dir=""rtl"">כלי קוניא חרס המצופה באבר&nbsp;&nbsp;- נחלקו רב אחא ורבינה והלכה כסופו וטעון טבילה (כתבו תוס' דוקא אם מצופה כלפי פנים ונוגע המתכת במאכל).</p>"	עבודה זרה עה:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עה: 6 הלוקח כלי תשמיש מן הגוי כיצד מכשירם לשימוש ומה הדין אם לא הכשירם?	"דברים שלא נשתמש בהם הגוי מטבילם ודיו. השתמש בהם בצונן - מדיחן ומטבילם. השתמש בהם בחמין - מגעילן ומטבילם. השתמש ע&quot;י האור מלבנן ומטבילים.<p dir=""rtl"">אם לא הכשירם, חד תנא אסר דס&quot;ל נותן טעם לפגם אסור שהתורה אסרה כלי מדין ואפ' בן יומו הוא טעם פגום, וחד תנא התירם שכלי בן יומו אין טעמו פגום ורק אותו התורה אסרה, אבל טעם לפגם אינו אוסר, מכל מקום לכתילה ודאי שיש להכשירו גזירה משום קדירה בת יומה.</p><p dir=""rtl"">(ולענין אם לא הטבילם גם בזה שנינו חד תנא מתיר וחד אוסר וע' תוס' שאף האוסר בזה לא אסר, א&quot;נ אסר כפשטות הבריתא גזירה קודם הגעלה וליבון)</p>"	עבודה זרה עה:		
